סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ה'תרמ"ה

מַדָד ה'תרמ"ה

אין תיאור. [1]

43 יחסים: משפט עברי, משה מונטיפיורי, משה סופר (ערלוי), אנדרה מורואה, ארנסט בלוך (פילוסוף), אריה לוין, אושוויץ, נשיא, נדבן, סופר, פלטיאל דייקן, פוסק, פילוסוף, צרפת, קטוביץ, שאלות ותשובות, שם עט, ט"ז באב, חסידות סקווירא, חובבי ציון, ביל"ו, גדרה, ה'תקמ"ה, ה'תש"ד, ה'תשל"ז, ה'תשכ"ט, ה'תשכ"ח, ה'תשכ"ג, הונגריה, ו' בניסן, כ"ז באייר, כ"ה באייר, כ"ה בתמוז, כ"ו בכסלו, י"ז בניסן, י"ח בחשוון, י"ח בכסלו, י"ד באב, יצחק טברסקי (סקווירא), יצחק בן-צבי, ירושלים, ישראל, יהודים.

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ומשפט עברי · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משה סופר (ערלוי)

רבי משה סופר (קרוי גם על שם חיבורו היד סופר; כ"ה באייר ה'תרמ"ה, 1885 – כ"א בסיוון ה'תש"ד, 1944) היה דיין באגר (ערלוי) שבהונגריה, ומחבר שו"ת "יד סופר", דור רביעי לחת"ם סופר.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ומשה סופר (ערלוי) · ראה עוד »

אנדרה מורואה

אנדרה מוֹרוּאָה (לעיתים מורוא; בצרפתית: Andre Maurois) הוא שם העט של אמיל סלומון וילהלם הרצוג Emile Salomon Wilhelm Herzog; 26 ביולי 1885 – 9 באוקטובר 1967), סופר יהודי-צרפתי.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ואנדרה מורואה · ראה עוד »

ארנסט בלוך (פילוסוף)

ארנסט סימון בלוך (בגרמנית: Ernst Simon Bloch, 8 ביולי 1885 – 4 באוגוסט 1977) היה פילוסוף יהודי-גרמני מרקסיסטי בעל השפעה, המכונה, על שם הפילוסופיה האוטופית שלו, "פילוסוף התקווה".

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וארנסט בלוך (פילוסוף) · ראה עוד »

אריה לוין

הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ואריה לוין · ראה עוד »

אושוויץ

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ואושוויץ · ראה עוד »

נשיא

נָשִׂיא הוא תוארו של ראש מדינה, במדינה מסוג רפובליקה, וכן זהו לעיתים תוארם של נשיאי ארגונים ומוסדות שונים, לדוגמה: "נשיא בית המשפט העליון".

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ונשיא · ראה עוד »

נדבן

#הפניה נדבנות.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ונדבן · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וסופר · ראה עוד »

פלטיאל דייקן

פלטיאל דייקן (נולד: פייטל דיקשטיין; כ"ז באייר תרמ"ה, 12 במאי 1885 - כ"ד בשבט תשכ"ט, 12 בפברואר 1969), חוקר משפט עברי וחתן פרס ישראל למדעי המשפט.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ופלטיאל דייקן · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ופוסק · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ופילוסוף · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וצרפת · ראה עוד »

קטוביץ

קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, נהגה קטוביצֶה) היא עיר בפולין על גדות הנהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וקטוביץ · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ושם עט · ראה עוד »

ט"ז באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז באב היא לרוב פרשת עקב.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וט"ז באב · ראה עוד »

חסידות סקווירא

#הפניה חסידות סקווירה.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וחסידות סקווירא · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וחובבי ציון · ראה עוד »

ביל"ו

כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וביל"ו · ראה עוד »

גדרה

מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וגדרה · ראה עוד »

ה'תקמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וה'תקמ"ה · ראה עוד »

ה'תש"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וה'תש"ד · ראה עוד »

ה'תשל"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וה'תשל"ז · ראה עוד »

ה'תשכ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וה'תשכ"ט · ראה עוד »

ה'תשכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וה'תשכ"ח · ראה עוד »

ה'תשכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וה'תשכ"ג · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה והונגריה · ראה עוד »

ו' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ו' ניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (השא וזחא) פרשת בר המצוה היא פרשת ויקרא.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וו' בניסן · ראה עוד »

כ"ז באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וכ"ז באייר · ראה עוד »

כ"ה באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וכ"ה באייר · ראה עוד »

כ"ה בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וכ"ה בתמוז · ראה עוד »

כ"ו בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וכ"ו בכסלו · ראה עוד »

י"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וי"ז בניסן · ראה עוד »

י"ח בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וי"ח בחשוון · ראה עוד »

י"ח בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וי"ח בכסלו · ראה עוד »

י"ד באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וי"ד באב · ראה עוד »

יצחק טברסקי (סקווירא)

רבי יִצְחָק טְבֶרְסְקִי (תקע"ב, 1812 - י"ז בניסן תרמ"ה, 1885).

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ויצחק טברסקי (סקווירא) · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה וישראל · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ה ויהודים · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ה'תרמ"ה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »